Description: רווח המכירה לטובת ישיבת בית יוסף של "החזון איש" בת"א. ספר 'ארץ החיים' אגרות מבעל האור החיים הק'. וינא תרצ"ג 1933. "מהדורה יחידה".רווח המכירה לטובת ישיבת בית יוסף של "החזון איש" בת"א. ספר 'ארץ החיים' אגרות מבעל האור החיים הקדוש. וינא תרצ"ג. "מהדורה יחידה". כרוך עם ספר 'אוצרות יוסף' דרשות לרבי יוסף ענגיל זצ"ל. וינה תרפ"ב. "מהדורה ראשונה".1. ספר 'ארץ החיים'. 3 אגרות ותשובות מה'אור החיים' הק'. 1. תשובה בענין מקח וממכר בחתימת עצם יד קדשו. 2. אגרת מביד"צ דק"ק סאלי במרוקו ונלווה מכתב מרבינו עם תמונה. 3. אגרת מסע רבינו עם תלמידיו לארץ ישראל.יצא לאור ע"י הנגיד ר' יעקב הלפרין ז"ל מוינא לקראת נסיעתו והשתקעותו בא"י "העומד לקבוע דירתו בתל אביב". בעריכת ד"ר בנימין קלאר הי"ד. "וההכנסה ממכירת המחברת הזאת, הן הקרן והן הריוח, מוקדשת לטובת הישיבה "בית יוסף" בתל אביב". ווינה, תרצ"ג 1933, 67 [1] עמ'. מענין הקשר בין החסיד הגאליציאני לבין הישיבה הנוברדוקאית, עוד לפני ביאתו לארץ ישראל ופגישתו של החזו"א עמו!.כריכה רכה מקורית, נייר טוב, מצב מצוין.ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק נוסדה בתל אביב ע"י הרב הלל ויטקינד [תרנ"ט - תשל"ד] היה ממייסדי סניפי ישיבת בית יוסף-נובהרדוק במספר ערים בפולין, היה מקורב מאד לרבו הסבא מונובהרדוק, לאחר עלותו ארצה ייסד והיה ראש ישיבת ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בת"א.המו"ל ובעל הכת"י - הרה"ח ר' חיים יעקב הלפרין מייסד שכונת זכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך. נולד בגליציה למשפחה מחסידי צ'ורטקוב ומצאצאי המהרש"ל והרב יחיאל היילפרין בעל סדר הדורות, את הונו עשה בתחום הבנקאות ומסחר בכתבי יד עתיקים. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה והקים את שכונת זיכרון מאיר. היה מקורב מאוד לחזון איש והתייעץ עמו בעסקיו. בעצתו של החזון איש תרם לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. בשנת תש"ז הזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זכרון מאיר בשם ישיבת חכמי לובלין. הרב וואזנר שכיהן עד אז כרב בירושלים. בעצת החזון איש, מונה אף לרב השכונה. היה פילנטרופ של מוסדות תורה, חינוך וחסד.חיים[1] יעקב הלפרין[2] (י"ג באדר תרמ"ח, פברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, מרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.תוכן עניינים1 קורות חיים2 ילדיו3 לקריאה נוספת4 קישורים חיצוניים5 הערות שולייםקורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב הלפרין נולד בגליציה למשפחה חסידית מחסידות צ'ורטקוב, מצאצאי המהרש"ל והרב יחיאל היילפרין, בעל סדר הדורות. בשנת תרנ"ד (1894), בהיותו בן שש, התייתם מאביו, יוסף[3]. נישא לחיה לבית דלמן (נפטרה בשנת 1972).עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט עם אשתו ושלושת ילדיו מגליציה לווינה, בה שהו מספר חודשים ומשם עברו לאמסטרדם והתגוררו בה שבע שנים. בתקופה זו צבר הון רב. בשנת תרפ"א (1921) עקר עם משפחתו לווינה והמשיך בעסקיו. היה מקורב לאדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום הבנקאות ומסחר בכתבי יד עתיקים. היה מתורמיה הגדולים של ישיבת חכמי לובלין בפולין. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות של אגודת ישראל שהתקיימו בווינה, עיר מגוריו.בשנת תרצ"ג (1933) עלה עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רעו רבי מאיר שפירא מלובלין, בז' בחשוון תרצ"ד, הקים על שמו את שכונת זיכרון מאיר. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר רבו שנפטר בלי בנים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין, ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם (תרל"ו - ד' בכסלו תשי"ט).היה מקורב מאוד לחזון איש והתייעץ עמו בעסקיו. החזון איש נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתה לנופש השנתי בצפת. החזון איש גם היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן.בעצתו של החזון איש תרם לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. ההסכם בין השניים נערך בביתו של החזון איש, והתנאי המרכזי שהציב הלפרין היה שעל הרב כהנמן להתחיל בבנייה תוך שנה, ושמדרגות הכניסה יפנו לכיוון שכונת זכרון מאיר. כמו כן סייע ותרם להקמת ישיבת תפארת ציון שיזם החזון איש.בין תש"ז–תש"ח התגורר בירושלים. בתקופת המצור על ירושלים הזמין משאיות עמוסות ירקות ופירות מהשפלה וחילק אותם לתושבים בירושלים.בשנת תש"ז הזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זיכרון מאיר בשם ישיבת חכמי לובלין (בני ברק). הרב וואזנר, שכיהן עד אז כרב בירושלים. בעצת החזון איש, מונה אף לרב השכונה.לאחר קום המדינה הקים בתחומי שכונת זיכרון מאיר את "מוסדות הלפרין", עבור בנות ממשפחות מצוקה. כמו כן הקים מבנים למוסדות תורה ב"מתחם הלפרין" שבמרכז שכונת זיכרון מאיר, ובסמוך לו ייסד את ישיבת אוהל יעקב, הנקראת על שמו. בסמוך הקים את "בית שרה שנירר" ליתומות פליטות השואה. בפאתי העיר הקים את בית הקברות הראשון של בני ברק, שומרי שבת, שנועד לקבורתם של תושבי העיר הדתיים.היה פילנתרופ של מוסדות תורה, חינוך וחסד. היה חבר הוועד הפועל של מרכז חינוך התורה בארץ ישראל שפעל בתל אביב ואיגד את מוסדות החינוך הדתיים בארץ ישראל.ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]משה הלפרין - נפטר בשנת תרצ"ג, זמן קצר לאחר עליית המשפחה לארץ ישראל.חנה ובעלה ישראל זילברברג וארבעת ילדיהם נספו בשואה.נחום יואל הלפרין - עסקן חרדי בתל אביב, שהיה מקורב לחזון איש ופעל בשליחותו. חתניו הם מאיר פרוש ואיל ההון הקנדי אייזיק רייכמן.שרה - אשת רב שלמה כהן, מתלמידיו הקרובים של החזון איש, נכד רבי שלמה הכהן, בעל ה"חשק שלמה", זקן הרבנים בווילנה. חתנם הוא הרב משה מרדכי שולזינגר, בעל "משמר הלוי".יוסף הלפרין - בנו הוא אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל בגרמניהאטקה גרוכובסקי - אשת אלחנן גרוכובסקי, שהיה מראשי הציבור החרדי בתל אביב. נכדתם נישאה לנכדו של משה טלנסקי.ברטה פוזנרזון - אשת אלכסנדר יהודה פוזנרזון שניהל את ישיבת אוהל יעקב שהקים הלפרין ונקראה על שמופרידה שטוב - אמו של עורך הדין רפאל שטוברפאל הלפרין - בנו הצעיר
Price: 449 USD
Location: Spring Valley, New York
End Time: 2025-01-26T22:25:44.000Z
Shipping Cost: N/A USD
Product Images
Item Specifics
All returns accepted: ReturnsNotAccepted
